דלג על הניווט.
עוד עלינו »

מה אנחנו עושים?

משרד ויינברגר ברטנטל ושות' מוביל בתחום דיני העבודה ומייצג תאגידים, ארגונים, חברות ציבוריות, רשויות מקומיות, ועדי עובדים, חברות היי-טק ועובדים בכירים. לייעוץ משפטי עם מנהל מחלקת דיני עבודה ניתן להתקשר לטלפון 03-6130875

 

 

עוד בפורום »

עכשיו בפורום

חיפושים נפוצים

הכנס מייל לקבלת עדכונים

חתימה על הסכם אי תחרות ושמירת סודיות בענף ההיי טק

 עבודה דפראשי חתימת חוזה.jpg

 

ענף ההיי טק והתחרות הגדולה שיש עמו, הביא מעסיקים רבים להכניס לחוזי העבודה של עובדיהם סעיפים של מניעת תחרות ושל שמירת סודיות, על מנת שהידע של עובדיהם, לא יועבר לחברות מתחרות, אם תוך כדי עבודתם ואם לאחר סיום עבודתם אצל מעסיקם. במאמר זה נסקור את משמעות ההתניות הנ"ל, ונבדוק האם אכן, התניות כאלו עומדות במבחן הפסיקה, או שמא בתי הדין רוקנו אותן מתוכן.

 

מהו בכלל סוד מסחרי?

 

עפ"י חוק עוולות מסחריות: סוד מסחרי הוא "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".

 

ע"פ הפסיקה, לא כל מידע של המעסיק הנמצא בידי העובד ואשר הועבר הלאה עמו לחברה אחרת ייכנס לגדר סוד מסחרי, כך נפסק בפס"ד בעניין Formula travel solutions LTD נ' אסף כהן, כי הנתבע לא הפר את זכויותיה הקנייניות של התובעת בתוכנה; ומשנתנה התובעת עצמה את תוכנת המקור ללקוחותיה, אין התוכנה מהווה "סוד מסחרי", ועל כן גם לא יכול היה הנתבע לגלות לאחר סוד מסחרי שכלל אינו מהווה "סוד" כזה.

 

במקרה אחר, בפרשת שנאר תקשורת נ' אורון, נקבע, כי המידע בדבר רשימת לקוחות, הניסיון והקשרים שצברה העובדת הינם מידע הכרוך במיומנות מקצועית ואינם סוד מקצועי, ולפיכך, לא ניתן להגביל את עיסוקה.

 

גם המחוקק, קבע, כי : "לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי אם הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים".

 

לאור האמור לעיל, ולאור פסיקה ענפה בנושא, ניתן לראות מגמה הולכת ומצמצמת את המונח של "סוד מסחרי", כך שלמעשה במרבית הפעמים לא יוכל מעסיק להשתמש בהסכמי הסודיות תוך הגנה על האינטרסים שלו.

 

התניית תחרות לתקופה מסוימת לאחר סיום העבודה:

 

גם התחייבותו של עובד שלא לעבוד בחברה מתחרה במשך פרק זמן מסוים מסיום עבודתו אצל המעסיק, במרבית המקרים תהיה מרוקנת מתוכן לאור הפסיקה בשנים האחרונות.

 

פסה"ד המנחה בנושא זה, הוא פס"ד שיצא מדלתו של בית הדין הארצי בעניין צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה,  שם נקבע כי אין הצדקה ליתן תוקף להגבלת עיסוקו של העובד, אף אם קיימת הוראה להגבלת עיסוקו בחוזה העבודה. בפרשה זו, העובד היה מומחה לפיתוח תוכנה בתחום אבטחת נתונים, בטרם הצטרף לשורות החברה התובעת (רדגארד). במהלך עבודתו ברדגארד העמיק את ידיעותיו וצבר ניסיון בתחום, עובדה שהינה אך טבעית כאשר מדובר בעובד מקצועי. ניתן להגדיר מומחיות זו כחלק מכישוריו המקצועיים. נקבע, כי כישורים אלה הינם קניינו והוא רשאי לעשות בהם שימוש בכל מקום עבודה, לרבות במסגרת עבודה אצל חברה מתחרה, אף אם קיימות הוראות בחוזה העבודה המגבילות את עיסוקו. כישוריו של המערער אינם "סוד מסחרי".  

 

פסיקה ברוח זו ואף מחמירה יותר ניתן למצוא בשורה של פסקי דין מאוחרים יותר. כך נפסק בעניין דיירקס מערכות רפואיות בע"מ נ' אבנר ספקטור, שתנית הגבלת תחרות שבאה להגן על המעביד מפני התחרות של עובדו, מבלי שעומד מאחוריה אינטרס לגיטימי נוסף, נוגדת את תקנת הציבור.

 

לסיכום: ניתן לראות כי באיזון בין האינטרסים של המעסיק להגן על עסקו מפני תחרות ולהגן על סודותיו לבין האינטרס של העובד לחופש עיסוקו, בתי הדין וגם המחוקק נוטים להגן על חופש עיסוקו של העובד.

 

כיצד בכל זאת יכול מעסיק לנסות להגן על קניינו?

 

  • מעסיק אשר מעוניין להגן על "סוד מסחרי" השייך לו, ואשר העובד נחשף אליו במהלך עבודתו, צריך לפרט בחוזה העבודה ו/או בפסקת ההגבלות וההתניות, מהו הסוד המסחרי עליו הוא מגן. אין די בטענה כללית בדבר קיומו.

 

  • רצוי לציין בחוזה העבודה אם קיימת השקעה משמעותית של המעסיק בעובד, כגון הקצאת משאבים מיוחדים להכשרת העובד, בעקבותיה התחייב העובד לתקופת עבודה מסוימת אצל המעסיק.

 

  • רצוי ליתן תמורה מיוחדת לעובד כנגד התחייבותו שלא להתחרות בעתיד במעסיק הנוכחי. הרי אין לצפות שהעובד יישב בבית ולא יקבל תמורה מיוחדת או שכר בעבור זמן זה.

 

  • רצוי שמשך זמן הגבלת עיסוקו של העובד יהא קצר וסביר ככל האפשר. כמו כן, רצוי להתייעץ עם עו"ד דיני עבודה לשם ניסוח ההסכם.

 

למרות האמור לעיל, אין בקיומה של אחת הנסיבות הנ"ל כדי לחייב את בית-הדין ליתן תוקף לתנית הגבלת עיסוק וההכרעה תיעשה על-פי מכלול העקרונות והאינטרסים הנוגעים לעניין ועל-פי מכלול הנסיבות הפרטניות של המקרה, תוך העדפת זכות היסוד של העובד לחופש עיסוק.


פיצויי פיטורין | פיצויים | דיני עבודה | עורך דין דיני עבודה | עו"ד עבודה | פיטורין | הלנת שכר | אינדקס אתרים | מומלצים | בלוג

פותח ע"י  Interdate Logo אינטרדייט בע"מ