כל מעסיק צריך לדאוג לעובד שלו להחזרי נסיעות כדי שזה יוכל להגיע אל מקום העבודה. יש לכך סייגים שונים כמובן שכן אם המעסיק למשל דואג להסעה לעובדים הלוך וחזור מטעמו הרי שהוא לא צריך להפריש את עלויות הנסיעות למשכורת העובדים. יתרה מכך – המעסיק ישלם לעובד לפי כרטיס חופשי חודשי או עלות נסיעה בכרטיסייה – לפי המחיר הזול מבניהם בלבד ובמחיר שאינו עולה על 22.60 ₪ ליום עבודה.
מה קורה במידה והעובד נוסע במונית לעבודה?
עובד המתבקש להגיע לעבודה במונית בשל הצורך להגיע לעבודה בשבת, חג או בימים שהאוטובוסים אינם עובדים הוא זכאי להחזר יומי מקסימאלי של 22.60 ₪ גם אם שילם מחיר יקר יותר עבור הנסיעה. חוק זה תקף אלא אם כן יש הסכם קיבוצי או הסכם בין העובד למעביד בגין תשלום גבוה יותר. באופן כללי, במידה ועובד בזבז יותר כסף על נסיעות לדוגמה על דלק ברכב הפרטי או הגעה לעבודה במוניות ולא באוטובוסים ולכן שילם יותר – הוא אינו זכאי להחזרים עבור נסיעות אלו אלא על פי הקבוע בחוק המחייב את המעסיק בהחזרי נסיעות של עד 22.60 ₪ ליום או בעבור כרטיסיית נסיעות חופשי-חודשי באוטובוס – הזול מביניהם וזאת כל עוד אין הסכם קיבוצי בין בית עסק לעובדיו בעבור החזר שונה.
איך מחשבים את ההחזר החודשי?
ההחזר החודשי יחושב לפי כמות ימי העבודה המלאים של העובדים כפול סך ההחזר היומי ועד לסך ההחזר המקסימלי ליום עבודה. לדוגמה: אם במסגרת נסיעה באוטובוס עלות הגעה של העובד תהיה 5 שקלים לכל כיוון, יחזיר המעסיק 10 שקלים ליום עבודה לעובד או עלות של כרטיסייה חופשי-חודשי בהתאם לזול מבניהם או להחלטתו בהסכם מול העבודה אך במחיר שלא מופחת מהמינימום הדרוש על פי חוק. אם העובד הגיע 15 ימים לעבודה בחודש האחרון הרי שהוא יצטרך לשלם לעובד 15X10 = 150 ₪ בעבור דמי הנסיעות באותו החודש. במידה והעובד מוציא למשל 12 שקלים לכל כיוון ו-24 שקלים ביום עבור הנסיעות, רשאי המעסיק לשלם לעובד עבור כרטיסיית חופשי-חודשי או עד 22.60 ₪ החזרי נסיעות ליום לכל היותר (אפילו שהעובד כביכול שילם יותר עבור הנסיעות).
מה קורה במידה והעובד מתגורר במקום עבודתו?
עובדים בבתי מלון, אכסניות או אפילו שומרים באתרי בנייה הישנים במקום, אינם יוצאים בכל יום הביתה ולעתים לנים זמן בה במקום העבודה במהלך תקופת עבודתם. במקרה כזה הם לא יהיו זכאים להחזרי נסיעות אלא על הימים הנסיעות הספציפיות שעשו לביתם.
